עוד יום של בלגן, בין העבודה לאמהות ולחיים האלה
היום נתקעתי, אחרי שבלילה החלפתי שלוש פעמים את הסדינים למתוקה שלי. נכנסתי לאינטרנט והזמנתי סטוק שעד שהוא יגיע כבר נצטרך להחליף לה את המיטה. אבל אם למישהו יש מצעים למיטת שמופי אני ממש אעריך את זה.

אחר כך היתה לי פגישה, די מוצלחת, עם לקוח חדש. זה יזם של מסעדות שרוצה לפתוח רשת חדשה לזכיינים בקונספט מעניין. זה אמור לפנות דווקא לאמהות ולהיות מקום שאפשר לבוא עם הילד, יש בכניסה סטנדטים שאפשר לנעול עגלות לתינוק, פינות החתלה בפנים ובחוץ וכל הקונספט הוא שגם אם אמא זה לא אומר שאין לך פינה משלך.
כמובן שמאוד התחברתי לקונפסט. אני תמיד מרגישה לא נעים כשהיא מתחילה לבכות, אם אני הופכת את השירותים (ומשתדלת כמה שפחות בגלל היגיינה) לשידת החתלה מאולתרת ובהתחלה, כשעוד הנקתי, אני לא צריכה לספר לכן איך זה מרגיש.
אז אני חושבת שהוא אהב את הראש שלי. אמרתי שדווקא בגלל שהקונפסט הוא אמהות אז צריך לתת להן גם אפשרות להתרענן. אולי להציע אפשרות לבייביסיטר בתוך המקום, לעשות פינת משחקים קטנה ולפזר וילונות למי שצריכה להניק או פורצת בדמעות בלי שום סיבה. הלוואי ואקבל את הפרויקט הזה. הסניף הראשון יהיה ברעננה ומשם השמים הם הגבול. נקווה רק שלא כל האמהות דלפוניות כמוני.