שיעור חשוב ביצירתיות: אל תזרוק מה שאפשר למחזר. לפעמים זהו חומר, לפעמים מחשבה, לפעמים שניהם ביחד. אז אחרי מבצע הסדר הגדול נותרתי עם ערמות גדולות לפח האשפה ולוויצו. מי שמכיר בחורות יודע, שקשה לנו מאוד לזרוק, אבל עוד יותר קשה להוריד למטה לפחים.

אז הייתי וונדר וומן ועליתי וירדתי שלוש פעמים ובסוף, כשנשארו רק מזרנים למיטות תינוק נשברתי. נו באמת, איפה גבר כשצריך לסחוב משהו? סחבתי את בתי 9 חודשים ולא הייתם שומעים ולו חצי קיטור, אבל גרם המדרגות נראה לי אינסופי וסגרתי את הדלת באנחה.

אחרי ארבעה ימים בהם המזרונים הביטו בי בכל פעם שנכנסתי או יצאתי מהבית נשברתי. “חייבים לעשות איתם משהו”, מלמלתי למתוקתי ולבסוף הבליח הרעיון. לקחתי מספרים חדות וגזרתי את המזרונים לריבועים מדויקים. אחר כך קצת דבק והמזרונים הפכו לקיר של משחקים במסדרון. זאת הממלכה החדשה והאהובה של המלאך שלי. היא יכולה לקפוץ על הקיר, להדביק עם נעץ מה שהיא רוצה, לצייר, לפסל ולתלות תמונות שהיא אוהבת. בכל יום אנו מבלות לפחות חצי שעה במסדרון, מדמיינות ביחד איך נעצב את השדרה וכל פעם אני חושבת על היבלת הקטנה בזרת, שבלעדיה כל החלומות האלה היו עכשיו במגרסה הציבורית.

לילה טוב,

ענת